סילוק יד ממקרקעין הוא מונח משפטי המתייחס לאפשרות העומדת לבעלי נכס מקרקעין או קרקע להתמודד עם הסגת גבול ופלישה למקרקעין, תוך שימוש בנכס הנדל"ן או בקרקע שלא לפי החוזה בין המשתמש לבעלים, או ללא חוזה כלל.
מהו פינוי מושכר?
המונח סילוק יד ממקרקעין מתייחס גם למצב שבו שוכר לא עומד בהתחייבויותיו היסודיות כלפי המשכיר, כמו תשלום דמי השכירות, ומסרב להתפנות מהדירה. אך במקרה זה ישנו הליך מהיר, שיכול לארוך בין חודשיים לשלושה, ושבו ניתן לפנות לבית המשפט בתביעה לפינוי המושכר במסגרת סדר דין מיוחד הנקרא – "פינוי מושכר".
מה ייחשב כהסגת גבול שתוגדר פלישה למקרקעין?
הסגת גבול נחשבת פגיעה בזכות הקניין הפרטי של בעל הנכס או הקרקע, ומוגדרת ככניסה למתחם (נכס או קרקע) הנמצא בבעלות פרטית ללא אישור מפורש של בעלי המתחם, כמו גם גרימת נזק או הפרעה במתחם ללא סמכות. פלישה למקרקעין נחשבת הסגת גבול פלילית.
כיצד ניתן לפעול כנגד הסגת גבול פלילית?
הסגת גבול פלילית מתייחסת למקרים שבהם אדם פולש לשטח הנמצא בבעלות פרטית או נשאר שם למרות שהחוזה שלו עם בעל הנכס הסתיים. במקרים אלה חובה לפעול בערוצים הפליליים, הכוללים הגשת תלונה במשטרה ותביעה לסילוק יד ממקרקעין לבית המשפט.
מדוע מומלץ להגיש תביעה לסילוק יד ממקרקעין?
חוק המקרקעין מאפשר לבעל הנכס או הקרקע לסלק את הפולש בתוך שלושים ימים מרגע שהחל להשתמש בו, בסיוע המשטרה, ותוך שימוש בכוח סביר. המשטרה מצידה תעדיף שלא להתערב במצבים כאלו ללא צו שיפוטי. החוק גם קובע כי אם חלפו שלושים ימים מרגע הפלישה, אסור לסלק את הפולש ללא צו. לכן, דרך הפעולה המומלצת כנגד פולשים למקרקעין היא פניה לבית המשפט לבקשת צו.
מי רשאי להגיש תביעה לסילוק יד ממקרקעין?
כל אדם אשר יש לו זכות להחזיק במקרקעין יכול לתבוע את פינוי הפולשים. כלומר, הבעלים של הקרקע או הנכס, אך גם כל מי שקיבל את הזכות להחזיק במקרקעין באישור מן הבעלים, כמו, למשל, שוכר או בר-רשות שקיבל ייפוי כוח.
האם הגשת תביעה לבית המשפט לא תאריך את הליך הפינוי ללא צורך?
המחוקק מבין את הצורך הדחוף לעיתים בסילוק יד ממקרקעין וקובע כי מלבד מקרים בהם מבקשים לפנות נכס שחל עליו חוק הגנת הדייר, הליך התביעה לפינוי פולשים ממקרקעין מתנהל בסדר דין מקוצר, כלומר, הליך מזורז במקום ההליך הרגיל והממושך.
מהי הערכאה המשפטית שאליה יש להגיש תביעה לסילוק יד ממקרקעין?
כל התביעות הנוגעות לחזקה במקרקעין, כולל סילוק יד, נמצאות תחת סמכותו של בית משפט השלום. רק אם התביעה תוגדר כתביעת מיטלטלין, כלומר, כתביעה לסילוק רכוש כלשהו מהנכס, רק אז היא תידון בבית המשפט המחוזי.
אילו פעולות יש לנקוט לפני הגשת תביעה לסילוק יד ממקרקעין?
לפני הגשת תביעה לסילוק יד ממקרקעין יש למצות את כל האפשרויות העומדות לרשות בעל הנכס. בראש ובראשונה, שליחת מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים והגשת תביעה לסילוק יד ממקרקעין. על המכתב לכלול את מסגרת הזמן שבה על הפולש לפנות את הנכס (מקובל לקצוב בין מספר ימים לשבועיים) ולהתריע בפני הפולש שתוגש נגדו תביעה אם לא יתפנה.
האם ניתן לטעון להתיישנות הזכות לסילוק יד ממקרקעין?
עקרונית, הנתבע יכול לטעון להתיישנות הזכות של בעלי הנכס להגשת תביעה לסילוק יד ממקרקעין, ואז יש להבחין בין זמני ההתיישנות של תביעות מקרקעין לזמני ההתיישנות של תביעות מיטלטלין. בתביעות מקרקעין, תקופת ההתיישנות נעה בין 15 ל-25 שנה, ובתביעות מיטלטלין, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים בלבד. על בית המשפט להכריע בכל מקרה מהי תקופת ההתיישנות המתאימה, ורק לפיה להחליט האם הטענה להתיישנות מוצדקת.
האם ניתן להגיש תביעת פיצוי בגין נזקים שהסגת הגבול גרמה?
יש לדעת שלא ניתן להגיש באותה תביעה לסילוק יד ממקרקעין בהליך מקוצר גם בקשה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לבעלי הנכס בשל השימוש הלא מורשה, ואת תביעת הפיצוי יש להגיש בנפרד. אפשר להגיש את שתי התביעות יחד, אך אז יש להגיש את שתיהן בהליך רגיל, שעלול להימשך זמן ארוך בהרבה מההליך המקוצר, וכל אותו זמן לא ניתן יהיה לפנות את הפולש מהנכס. לכן, ברוב המקרים, בעל המקרקעין יעדיף לפעול בהליך המקוצר, בעדיפות ראשונה, בכדי לפנות את הנכס כמה שיותר מהר.